החלטה בתיק מ"ת 28400-11-12

1.      בתאריך 15.11.12 הוגש כתב אישום נגד המבקש המייחס לו עבירות של ניסיון לרצח ונשיאת נשק שלא כדין. בהחלטה מיום 16.1.13 קבע בית משפט זה (כב' השופט יעקב, סג"נ) דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

2.      בתאריך 6.3.13 הורה בית המשפט על שחרורו של המבקש בתנאים מגבילים, בין היתר מעצר בית מלא בבית קרוביו ברהט ובאיזוק אלקטרוני לרבות הפקדת מזומן בסכום של 50,000 ש"ח וערבויות כספיות של המבקש והערבים.

3.      ב-29.5.13 התקיים דיון לפני כב' השופט מקובר בבקשה לעיון חוזר שהגישה המשיבה, ובה עתרה להורות על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים, בקשה שנסמכה על דוח הפרות של מנהלת האיזוק האלקטרוני ובו 60 הפרות מסוגים שונים, ביניהם הפרות שעניינן הימצאות מחוץ לטווח הפיקוח, הימצאות בחצר הבית המשמש לחלופת מעצר על אף האיסור לעשות כן וכן הפרה שעניינה אי פתיחת דלת בתגובה לסייר, כמו גם אי מענה לטלפון שבבית החלופה במקרים בהם נרשמה הפרה ביחידת האיזוק האלקטרוני.

4.      בהחלטתו, דחה כב' השופט מקובר את הבקשה לעיון חוזר והורה על שחרור המבקש לחלופת המעצר כפי שנקבעה וזאת "לאחר שהתברר שהוא לא יצא מחצר הבית בכל הפעמים האמורות" וכן הורה לבדוק על שום מה הערבים לא התייצבו למועד הדיון ואף לא נכחו בחלק מהפעמים בהן פקד הסייר את חלופת המעצר. לשם כך דחה את מועד הדיון לתאריך 20.6.13.

5.      במועד הנדחה התייצבו הצדדים בפני כב' השופט יעקב, סג"נ אשר שמע פעם נוספת טיעונים לגופו של עניין וקבע כי העובדות לא הובאו לאשורן בפני כב' השופט מקובר וכי בפועל מדובר בהפרות בוטות של תנאי השחרור בכך שהמבקש והערבים לא נמצאו בחלופה כל אימת שהעניין נבדק ע"י סיירי הפיקוח, כי במקרים רבים שהה המבקש מחוץ לבית, בחצר למרות שידע שהמעשה אסור, כי במקרים אחרים שהה המבקש בחלופה ללא מפקחים וכי בחקירתו במשטרה לא מסר הסבר מניח את הדעת לפשר ההפרות הללו. עוד נקבע כי חלופת המעצר שהוצעה מלכתחילה אינה ראויה ואינה הולמת ועובדה זו לא נחשפה בפני בית המשפט במהלך הדיון אך ורק כדי להוביל לשחרורו של המבקש. לפיכך, קבע בית המשפט כי הסתרת המידע נעשתה שלא בתום לב ומשכך, כאשר המבקש לא חשף את כל האמת בבית המשפט מחד גיסא ומאידך גיסא הפר את תנאי השחרור מספר רב של פעמים, אין הוא ראוי עוד לאמון בית המשפט. לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים. עוד הורה בית המשפט בהמשך להחלטה זו על חילוט הערבות בסכום של 50,000 ש"ח.

6.      בתאריך 23.6.13 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר באמצעות בא כוחו, עו"ד קניג, אשר החליף את מי שייצג את המבקש קודם לכן. בבקשתו טען כי לנוכח ריבוי ההפרות שיוחסו לו לאורך תקופה ארוכה לא היה מקום לצפות מהמבקש כי יזכור היכן שהה בכל אותם זמנים בהם נרשמו ההפרות המיוחסות לו. הסנגור הלין על אופן חקירת המבקש במשטרה ועתר שלא לייחס לתשובותיו משקל רב. זאת ועוד, את יהבו השליך על הדוח מטעם יחידת האיזוק, ממנו עולה כחוט השני כי כל המקרים בהם לכאורה הגיע סייר לבית המבקש ולא נענה, אירעו בשעת לילה מאוחרת, לאחר חצות, כאשר המבקש, הערבים ויתר בני המשפחה נמו את שנתם וחזקה עליהם כי לא שמעות את הדפיקות בלדת כמו גם לא שמעו את הטלפון שצלצל. עוד ציין, כי ההפרות המיוחסות למבקש ארעו לכאורה בפרקי זמן קצרים שלא עלו על מחצית השעה, ללמדך כי המבקש לא התרחק מחלופת המעצר וכי סביר להניח שאכן לא שמע את הסייר כפי שגרס.

7.      בתאריך 7.7.13 התקיים דיון לפני כב' השופט עקב, סג"נ בבקשה דנן ובהחלטתו קבע כי בהיעדר שינוי נסיבות אין להיעתר לבקשה, הגם שציין במאמר מוסגר כי " טיעוניו של הסנגור היום יכולים להביא למחשבה שנייה אולם בשל היעדר סמכות לקיים עיון חוזר באין שינוי נסיבות - אני דוחה את הבקשה".

8.      על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון, אשר בהסכמת הצדדים התקבל והדיון הוחזר לבית משפט זה על מנת שיחליט בעיון החוזר לגופו.

9.      בדיון שהתקיים בפניי היום העלו ב"כ הצדדים את טיעוניהם פעם נוספת. ב"כ המבקש, עו"ד קניג, סקר את העובדות בהרחבה והצביע על "שיטה" שצפה ועולה מטבלת ההפרות של יחידת הפיקוח, לפיה כל ההפרות המיוחסות למבקש בוצעו בשעות לילה מאוחרות, ללמדך כי יש רגליים לטענה לפיה  באותה עת נם המבקש את שנתו ולא שמע את דפיקות הסייר בדלת או את הטלפון שצלצל בביתו. בנסיבות אלו, ובהינתן העובדה שחלק ניכר מההפרות הנוספות בוצעו בחצר הבית  ועל כן, אין לייחס להן חומרה רבה, כפי שציין השופט מקובר בהחלטתו, כמו גם העובדה שמוצעת חלופת מעצר חדשה ביישוב ערערה ותחת פיקוחם של מפקחים אחרים אשר נמצאו ראויים ע"י שירות המבחן - עתר הסנגור לקבל את הבקשה ולהורות על שחרורו של המבקש, אגב הפקדת ערובה חדשה. הסנגור הוסיף כי המבקש הפיק את הלקח הנדרש הן מתקופת מעצרו והן לנוכח חילוט הערובה.

10.  ב"כ המשיבה טען כי המבקש הפגין זלזול בבית המשפט כאשר במודע הפר פעם אחר פעם את החלטת בית המשפט, בין כאשר יצא לחצר חרף העובדה כי ידע שחל עליו איסור לעשות כן, הין כאשר נשאר בחלופת המעצר ללא מפקחים ובין כאשר לא השיב לדפיקות הסייר ולטלפונים שהופנו אליו. ב"כ המשיבה הפנה לדברי המבקש בהודעה מיום 19.5.13, בגדרה נחקר אודות ההפרות המיוחסות לו, בתשובה לשאלה מדוע יצא מהחדר, השיב: "להגיד לך את האמת. אני בבית סוהר מגיע לי חצר בגלל ככה אני משתעמם אני לא יוצא מהשכונה. יוצא לחצר. יוצא. ש. אבל אתה יודע שאסור לך לצאת מהחדר. תשובה: יודע. ש. אתה יודע שבכל פעם שאתה יוצא מהחדר אתה מפר את החלטת בית המשפט? תשובה: יודע.". (עמ' 2 להודעה).

11.  עוד הוסיף ב"כ המשיבה כי עולה מטבלת ההפרות שבמהלך מספר לילות בתוך פרקי זמן קצרים, דווח ע"י הסייר על היעדר מענה בדירה והיעדר מענה בטלפון ולאחר פרק זמן קצר דווח שהמפוקח נכח במקום, ללמדך כי כאשר המבקש נמנע מלהשיב, עשה כן אגב הפרה. בעניין זה הפנה ב"כ המשיב, לדוגמא מטבלת הדיווח מיום 25.3.13 בשעה 03:56:12, הסייר הגיע למקום הפיקוח ודיווח על נוכחות ובאותו לילה בשעה 04:33:03 דיווח הסייר שהמפוקח לא עונה בדלת ואף אין מענה טלפוני.

12.  העולה מהאמור לעיל הוא, כי לאורך תקופה ארוכה הפר המבקש את התנאים המגבילים. ייתכן, כי אם היה מדובר בהפרות בודדות שעניינן יציאה לחצר כי אז היה מקום להתייחס אליהן בסלחנות ובאורך רוח, כפי שקבע חברי, השופט מקובר בהחלטתו. אולם, לאחר בחינת העובדות לעומק בהתאם להנחיית כב' השופט מקובר, עולה כי מדובר באדם אשר במודע ומתוך זלזול, הפר פעם אחר פעם את החלטות בית המשפט.

13.  יתרה מזאת, אין לקבל את הסבריו של המבקש לפיהם בשעות הלילה כאשר נם את שנתו לא נענה לפניות הסיירים. ההסבר על פניו מופרך ואין לקבלו. חזקה על המבקש אשר הבין היטב משמעותו של איזוק אלקטרוני מהי, כי לא הניח לשינה למנוע מבעדו מלקיים את הוראות בית המשפט פעם אחר פעם.

14.  אשר על כן, ההפרות שהפר המבקש חמורות ובוטות ומלמדות כי לא ניתן ליתן אמון במבקש. יש בהן כדי להצדיק את המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח. לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, במעמד המבקש וב"כ המשיבה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: